תפריט סגור

תקשיבו לאלבום הזה הוא טוב

טוני בנקס מוכר לכולם בתור קלידן להקת ג'נסיס. הקלידים שלו עיטרו מיטב הלהיטים של הלהקה ההיא, במה שנחשב לצליל שהוא קלאסיקה של עשור שלם (האייטיז). יש שיגידו שזה העשור הכי מאוס במאה העשרים, אחרים יוסיפו שלא היה עשור עם סאונד כל כך עלוב ומלא בריברב, דיליי ואפקטים כל כך מוגזמים. אבל איך שלא נסתכל על זה, זה היה העשור שבו העידן הדיגיטלי התחיל להכנס לפעולה, ומי שלא ניגש אל השירים, ניגש אליהם באופן רומנטינאיבי ומרהיב. זאת הייתה להקת ג'נסיס שהפנטה את המאזינים בשלל להיטים ממגנטים, הצליל שלה היה מאוד מאופיין וטוני בנקס יצר אותו. 
אבל מה עושה קלידן מצויין כזה כשהלהקה שלו נגמרת? זה הזמן להרכבים חד פעמיים, כמו ההרכב של הלהקה החד פעמית הזאת משנת 95, טוני בנקס בקלידים והפקה – וג'ק היוז בשירה. את ג'ק הויז הערצתי באייטיז בתור הסולן של ואנג צ'אנג. השירה שלו אנרגטית, והוא גם גיטריסט שלא רע בכלל. כאן הוא מתרכז בשירה. הרבה שעות של עבודה של השניים האלה הניבו שעה וחצי של שירים יוצאים מן הכלל. כושר הבעה נמצא כאן בשיא. וזה אלבום שהוא לגמרי חד פעמי. 

מוביל אותי אל המסקנה הבאה, שאין הרבה אלבומים כאלה. בעולמנו הכל זמני. ובעולם הסטרימינג אלבומים שהיו נעלמים לכמה שנים ואחר כך מישהו טורח להזכר בהם והם חוזרים. כל כך שמחתי לראות את האלבום הזה חוזר, שמייד שמתי אותו להאזנה.    

TROY