אלבום השנה 2024 - Momus Yikes! yeh
BEST ALBUM FOR 2024
שנת 2024 מוכרת ביהדות, וגם בנצרות, בתור שנה גורלית. השנה שבה המשיח, אותה דמות שבאה לגאול את העולם - משנה את רמת התודעה שלה מרמת אפס, לרמת אחד. כלומר, עד עכשיו לא היה באמת מודע לקיומו. וכעת הוא יודע, שהוא כאן, והוא אחד, ואין לו שני.
ביהדות כמו גם בנצרות, הוודאות חייבת להיות טוטאלית, כי בהעדר משיח, אין גאולה. לכן המשיח חייב תחילה לחוות את הגשמת הייעוד שלו בעצמו, להבינה ולהתנסות במלוא המשמעויות שלה, בטרם יזכה לתהילה עולמית כמשיח צדקנו (ביהדות) או כהתגלמות ישו המחודשת (בנצרות), כבודהא חדש (בבודהיזים) וכשליח החדש שבא לחדש את כתבי שליחו הקודם של האל, מחמד (באיסלאם). מכל הדתות, יהיה זה דווקא האיסלאם שימהר לאמץ לעצמו את המשיח החדש. בגלל הטון הבלתי אמצעי שבו נקט מחמד הנביא כשכתב את תורת האיסלאם, הקוראן.
באים בתור לאחר מכן יהיה הנוצרים, והיהודים כמו היהודים יקבלו על עצמם את עולו של משיח צדקנו רק בסוף, כי בהיותם עם סגולה הרף שהם מציבים הוא תמיד הקשה ביותר. התגלויות מהסוג הזה כבר התרחשו בעבר, האחרונה ביותר - מבחינה היסטורית, הייתה ההתגלות של שבתאי צבי, הנחשב (בטעות) כמשיח השקר האחרון.
אלא שלכל דור ודור יש את המשיח שלו. ישנם משיחי דור שנגלים במציאות וחווים התגלויות חלקית ברמה כזאת או אחרת (הרבי מילובביץ' הוא דוגמא טובה לכך), וישנם גם משיחי שקר (נתניהו משחק על האזור האפור שבין זה לבין דמות פיקטיבית שבדה לעצמו מליבו).
כל זה בהקדמה לאלבום החדש של מומוס, שכבר באלבומו הראשון התחפש לישו חדש, צלב את עצמו במו ידיו בשיריו, והפך להיות קולם של האינדיבידואלים הרגישים ביותר שעל הפלנטה כיום.
זה 40 שנה שמומוס נע ונד ברחבי העולם. הוא אדם סקרן (ניק קארי זה השם המקורי שלו), הוא אינטלקטואל, בדרך כתב והוציא לאור סידרה של ספרים, לא פחות מרתקים מאלבומי המוסיקה שלו. הוא חי ביפן, הוא חי בברלין, הוא אפילו ביקר בישראל לסידרה של כמה הופעות באוזן והתארח בביתה של שלומציון קינן.
אני באופן אישי מדבר איתו מדי פעם בפייסבוק, וכל פעם נפעם מחדש מהעומק ומעוצמת חדוות החיים שמפעמת בו. גם כשאיבד עין (מקרה שאפילו זכה לשם מיוחד בעולם הרפואה, עת בא לשים עדשת מגע אחרי הופעה וזיהם אותה בטעות במים מזוהמים באותו מועדון שבו הופיע), זה לא עצר את התשוקה הקבועה שלו, ואת השגרה שלו של אלבום אחד (לפחות) פעם בשנה.
והנה 2024 הגיעה.
בקיץ הקרוב הרבה דברים טובים קורים. החטופים משתחררים. "נגמרה פתאום עוד מלחמה", שירה של דרורה חבקין, יוצא שוב לרדיו. והיא באמת נגמרת. מומוס מזכיר לנו באחד השירים הכי פופולאריים שלו - כשהוא מחייך בזמן שהוא שר - שלראות את השטן בעיניים של אדם, לפעמים זאת סתם תחושת בטן ואשליה שמבוססת בסך הכל על התסרוקת הגרועה של מישהו.
וזה עוד כולם, לעומת מה שיבוא.
מומוס מסיר את כל הווילונות ופותח לרווחה את החלונות.
לא, זאת לא פרידה. זאת רק ההתחלה. כן, גם אחרי 40 שנה, יש עוד הרבה מה לאמר.
כלומר....
הרצאה מרתקת באקדמיה של מומוס - האם אי אי הולך להחליף את כתיבת השירים המוכרת לנו כרגע. הרצאה טובה לאנשים כמו ראובן מנשרוף.
מי ששרד את כל החפירות שחפרתי עד עכשיו, והגיע עד הלום, יזכה גם לטעום מהקצפת, והיא השיר שכאן, שנטול מתוך אלבום מומוס החדש ה - טריליון שלו במספר (מי סופר בכלל), שהוא גם האלבום הכי טוב שלו ב 25 השנה האחרונות (וזה לא מעט, מכל הבחינות). זה שיר מפעים, מתוך אלבום מפעים, והוא גם אלבום השנה שלי ב -2024 (לפחות בחלק הראשון שלה).
כמובן, ייצאו עוד הרבה חומרים מרתקים השנה. אבל עצם זה שמומוס עדיין מסתובב בעולם, יוצר אלבומים נפלאים, וחי ביננו, זה לא דבר מובן מאליו בכלל. למעשה, זאת זכות גדולה, לכל מי שחי, להאזין לשירים שלו. לא פחות ולא יותר.
TROY