הייתה חתולה גורוט

חתולה פוטוגנית הייתה גורוט. מאוד אינטילגנטית ושנונה, וגם מאוד ורבאלית, הייתה מדברת איתי הרבה, שעות על גבי שעות. הרבה יותר מדי אולי. וגם הייתה קצת עצבנית עלי לפעמים, נועצת ציפורניים ולא מרפה. את השנתיים הראשונות של חייה בלתה בלתקוף את הזנב של עצמה. 

ואז, בוקר אחד והיא אינה. ופתאום יש חלל ריק בבית, וקול אחד שחסר, הקול שבדרך כלל הולך מכות עם חתולים אחרים, ועדיין - משהו חסר. 

הייתה נרדמת על הרגליים שלי בזמן שהייתי ישן, ונשארת שם כל הלילה. ובכלל, היא נולדה בתוך מגירה בתוך הבית, ולא יצאה ממנו רוב חייה. היה בא משהו היפר אקטיבי כל החיים. 

ואז בוקר אחד, יצאה את הבית ולא חזרה. 

עדיין זוכר שהייתי יוצא החוצה אל החצר בימים שהייתה יוצאת לטייל קצת, והייתה מקבלת את פני בקריאות חזקות, שמחה לחזור הביתה. 

באופן אישי אני לא באמת מאמין שהיא אינה. היא נוכחת כל כך בכל דבר שאני עושה. ייתכן שעדיין נמצאת אי שם בשכונה, או שמישהו אסף אותה אל ביתו, או שלך תדע... קרה משהו לא טוב. בתחושה הפנימית שלי היא עדיין כאן בכדור הארץ. 

מי יודע אם נתראה שוב בקרוב. 

TROY