עוד שנייה מתים - אין זמן

את מה שכולם יודעים, עיליי אשדות מנסח במילים, אבל בצורה מודעת ומודאגת, ככה שלא ניתן ממש לטשטש. זאת מחאה של הדור הזה, כי נמאס לנו לחכות לתור שלנו, מתי הוא יגיע, אחרי שנלך?

כן, יש פה דור שלם של בומרים, אנשים שחושבים לאט, שעושים לאט, ותוך כדי זה הם פורצים לרחוב ועושים מחאה. ומנגד, בדיוק אותם בומרים, שחושבים לאט ועושים לאט, ואחראים לזה שאלפי אנשים יוצאים לרחובות כדי לאסוף פחיות של BLU שהילדים של הבומרים שותים, 30 אגורות לפחית, שבלי זה לא יהיה להם ממה לחיות.

המצב בישראל, זה כבר שנים, הוא כאוטי. כבר שנים שהמדינה לא מנוהלת. כי בשלטון שם למעלה עסוקים בלא היה כלום ולא יהיה כלום. כי ברחובות עסוקים בלשתות גלונים של מים, כשעצם המצב האמיתי בעולם הוא שעוד מעט לא יהיו מים נקיים לשתות אותם. 

כי איזה מן מחאה זאת, כשהיא מנוהלת ממשרדים ממוזגים, ושאנשיה נכנסים ויוצאים ממכוניות ממוזגות. הקטסטרופה האמיתית היא במוסיקה הישראלית, שם הפקק הוא עצום יותר מכל כביש וכל איילון. 

250 שירים עולים מדי שבוע לישיבת הפלייליסט של גלגלצ, התחנה היחידה שמאזינים לה בארץ הזאת, רק 5 ישראלים - במקרה הטוב, יעלו בגורל. כל היתר הולכים לפח. ואלה אמנים שמייצגים את מיטב השכבות באוכלוסיה, שהיא כידוע מאוד מגוונת, אתיופים, ערבים, רוסים, זומבים ובנים של יזהר אשדות. 

את כולם גלגלצ ידחו, כי הם יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב עבורנו. נכון? לא נכון!

גלגלצ פועלת לפי היתר של בית המשפט אשר דרך ממנה לפרסם מדי שבוע פרוטוקול מלא של ישיבת הפלייליסט שלה. הדבר הזה לא קורה. מה שמפורסם הוא רק רשימת השירים ש"עלו" להצבעה (בערך כמעט כל השירים שיצאו באותו השבוע), והקצת שירים שנבחרו. וזהו הכל. 

עם זה תלכו לישון, עם זה תלכו לארוחת צהריים, עם זה תצאו לכביש, כולכם פוליטרוקים בלירה, שלא מבינים כלום במצב בארץ לאשורו, אבל עדיין נזקקים לפסקול שילווה אתכם. עם זה תלוו מתמודדים קטנים, ועלובים לרוב, בשלטון המקומי, שתשימו ברקע של הטיקטוק שלכם שיר של דני רובס או של אביתר בנאי, ואפילו של אביב גפן. כי זכויות יוצרים לא מעניינות אתכם, כמו שגם החוק לא מעניין אתכם. 

והחוק אמר שלאמנים בישראלים מגיע יותר. 

הגיע הזמן  שנעמוד ונדרוש את מה שמגיע לנו. 

TROY