אצל עידו מימון ואברי ג'י רוקדים לאינסוף עם הראלה בר בספיד, וזה להיט.
עיצוב עטיפה: חן מכבי.
היינו חבורה כזאת, גרופים של להקת טיפקס, 15 עד 20 שנה לאחור. כשקובי אוז החליט לפרק את הלהקה זה היה עצוב לכולנו, אז התכנסו, אנחנו המעטים, כקהל אדוק ונאמן לשירי הסולו שלו במקום שקראו לו "המעלית" ברחוב הרצל בתל אביב, צמוד למה שהיה אז חדר החזרות של הלהקה. בתוך החבורה הצבעונית הזאת בלט ילד אחד בן 15, כישרוני ומיוחד, שכבר אז ניגן בסקסופון (והוא עדיין), גרופי באמת מושבע של היפ הופ (למרות שכבר קיווה בעת הזו של היום לצאת לעולמות אחרים, הוא עדיין שם).
עידו מימון הוא כבר מוסד קטן במוסיקה הישראלית, שתמיד גם היה מחובר לתקליטים ישנים, והתחבר גם ברמה האישית עם זמרות מפעם. אחרי שיתופי פעולה עם אפרת גוש, ועוד כל מיני מיינסטרים בעולם הגדול, זה הזמן שלו עכשיו לאלבום שלישי שתיכף בא, ובעת הזאת, הוא שלף את "קיץ קרוב", שיר מתרפק סולידי על גבול המנומנם של הראלה בר מתוך האלבום "קטיפה" שיצא ב 1984.
מימון האיץ את הראלה בר על ספידים, והתוצאה הממכרת שלא תצא לכם מהראש היא שיתוף פעולה עם הראפר אברי ג'י בלהיט הקיץ שיוצא בחורף, "רוקדים לאינסוף". אולי אולי באמת עכשיו, אם תרצה הגלגלצ, הזדמנות אדירה למימון לפרוץ לתוך פלייליסט יום ובכלל למיינסטרים שלמה ארצי סטייל, קיסריות והיכל התרבות, ולהביא קצת טון אופטימי מנחם, לצבוע את החיים שלנו בצבעים קצת יותר צבעוניים. די עם כל השירי בכי האלה, באמת. כמה אפשר.
עכשיו לוחצים כאן לנגן את השיר מהר לפני שייגמר.
עידו מימון, ליגה אחרת.
TROY