קח תאכל 383 אורי קרמזין, איזה איש מקסים
אני מכיר אותו פחות או יותר מאותו מהרגע שבו עברתי להתגורר בהדר. ההחלטה להתגורר בהדר התבשלה במשך שנים, אחרי הכל גדלתי על הכרמל, לא בדיוק המלייה שמאכלס את שכונת הדר, עם ילדי הכרמל, המכונים ילדי שמנת של הכרמל המנומנם תדיר. בהדר המצב שונה, ישנה התעוררות, וראש העיריה שלנו מובילה אותה.
מבחינת אורי קרמזין, הדר זה לא סיפור של רגע, לא טרנד וגם לא נדל"ן, עבורו הדר היא הבית, מציאות החיים, מקום העבודה שאליו הוא רוכב על אופניו מדי בוקר בחמישים השנה האחרונות, ולפניו אבא שלו, כן זה דור שני לקרמזין, ותודעת השירות האדיקה עברה מאב לבן, מדור לדור.
כשהוא מחייך, אני נזכר בימים שהייתי הולך ברגל מנוה דוד לספורטן חותך את הדרך דרך בית העלמין, דרך הקברים של אבא ושל סבא שלי, ובקריצה אומר להם בוקר טוב, גם תמר נהרי נמצאת שם ממש קרוב לגדר שגובלת בספורטן (האמא של אורן נהרי מהטלוויזיה), המורה הראשונה שלי לפסנתר.
אורי קרמזין משדר בדיוק את זה, את תודעת הכבוד אל הדורות שהיו. לטבע האדם המתחשב, חובב הספר והמוסיקה הקלאסית. אם נצפין מעט מערבה יותר בבית העלמין של כפר סמיר, נגיע גם אל הקבר המכובד של ידידי ורעי, אריה גוראל. טוב, זה כבר מוגזם, כי כעת קורא השורות תוהה לעצמו בן כמה כותב השורות, אולי בן אלף?
לא, לא באתי לחפור לכם. גם בגוראל היה את הניצוץ הזה, הסקרן, שהטיב להביט באנשים נוכחה, בלי למצמץ. ואורי קרמזין היה פה הזמן הזה, בזמן גוראל ולפניו, וכל ראשי העיר שבאו אחרי. עבורו האופטימיות נשארה כשהייתה, וכשייפול עלינו חמסין בקיץ, תזכרו הוא נמצא כאן כדי לעזור לכם.
בינתיים, בהנחה שהמצב הביטחוני לא כל כך יציב, כדאי לשמן את הצירים של רבי הבריח בבתים, זה תמיד טוב לשמור עליהם לא חורקים, כדי שלא יצוצו בעיות במנגנון בשלב מאוחר יותר, בייחוד עם האקלים הלא יציב של השנים האחרונות, והחום המטורף שצפוי לנו בחודשים יולי אוגוסט וספטמבר. לאורי יש הצעה מיוחדת עבורכם, תוכלו לצפות בה בוידאו שצורף כאן בראש הכתבה.
בחיפה אומרים, או שאתה תופס חזק, הווה אומר - או שאתה עסק אמיתי, או שאין לך זכות קיום. זה לגמרי שחור ולבן. וקרמזין הוא נכס שנשאר יציב, עם חילופי השנים, עסקים באו והלכו, שנים על גבי שנים של שיפוץ שלא נגמר בתקופת יהב, ועדיין - הוא מהחזקים ששרדו את הגל הזה.
זה כייף לפגוש את החיוך הזה תדיר. בכל פעם שאני נזקק למברג או לשכפל עוד מפתח. כי מעבר לתודעת השירות, קרמזין באמת מקשיב, וקשב זאת תכונה מאוד נדירה בעידן הזה שבו אנחנו מצויים. אתם חייבים לעצמכם מעט כבוד, תנו כבוד לקרמזין, יש רק אחד כזה, כמו שעינת עינת יש רק אחת.
נטלנו את המצלמה ויצאנו לצלם עטלפים בהדר. מאחר ועטלפים הם ציפורי הלילה האולטימטיביות, ולפיכך - קבלו את השיר שלפניכם, מהיום ברדיו - ציפורי הלילה, הפורייקט החדש מבית טרוי. והשיר שמו, תנו כבוד. בהחלט נותן כבוד לראש העיר שלנו, וגם לעצמנו, כי באנו לעבוד.
TROY