המורדת הנצחית שינייד אוקונור פרצה אל אוויר העולם בשלהי האייטיז, זה היה אלבום שהיה בו בעיטה, ובגירסא המצויינת הזאת (שלא הופיעה באלבום) הלייבל ההזוי שלה ניסה לחבר אותה אל עולם הראפ. התוצאה המתמשכת לכולנו, אוקונור היא עוד אחד בשלל קורבנות של תעשיית המוסיקה, שחיבקה ועודדה לרגע אחד, וכשהתחלנו האנרגיות והרוחות נסוגה לאחור.
ב I want your hand on me מתנקז כל הטוב שבה לכדי מיצוי, וזה כמובן לא שמה האמיתי של הרצועה שאמורה הייתה להיות put 'em on me אבל מן הסתם הלייבל חשש מאוד לשים שיר להיט שמתחיל במילה PUT.
שיקולי הדעת של לייבלים לאורך ציר הזמן היוו שיקול משחר ההיסטוריה של תעשיית המוסיקה במאה העשרים (וכמובן שגם במאה ה 21). סטטייק ובן אל וודאי חווים זאת על בשם ברגעים אלה ממש, כשהם נדרשים להיענות לכל מיני תכתיבי פוליטיקלי קורקט של מה אסור ומה לא מותר.
זאת לא דרך עבור אמן להתנהל בה. כשניטע בך הדחף הזה (הכמעט בלתי נשלט) לגולל החוצה זרם חדש של מיליים ומנגינה, להביא אל העולם מסר חדש, ליצור עוד יש אחד מאין, לייבל זה הדבר האחרון שאמור לעמוד בינך לבין הקהל שלך.
עבור שינייד שהגיחה אל העולם ממקום מאוד חזק ואנרגתי, זה היה גזר דין להשתקה (אנחנו מכירים עוד מקרה אחד לאחרונה, זה של בריטני ספירס).
אבל הדור הבא, לא יידע יותר משחקים באש. הדור הבא, יידע לחוס על מה שיש.
מוזמנים להגיב בתגובות שלמטה
TROY